בס'ד. תודה רבה !!!אני מאוד נהנה מהמצגות שלך ומעביר אותם לחברי ומשפחתי שגם הם יהנו.
יישר כח גדול. צבי. מ.
יגאל שלום ותודה.
נזדמן לי בשבועות האחרונים לבקר את אתר בית שערים
פעמיים וזאת לאחר שלא ביקרתי במקום שנים רבות. הביקור הראשון נערך לפני כחודש, ערב ההכרזה, וזאת
במסגרת ישיבה של הועד הישראלי של אונסק"ו. ד"ר צביקה צוק, חבר הועדה, הדריך
אותנו בסיור מרתק בכל האתר
התרשמותי הייתה כה עזה עד שממש ערב ההכרזה אירגנתי סיור
של קבוצת חברים המרבים לטייל בצוותא.
אין ספק כי הצילומים במצגת, שלצערי רק עתה נזדמן לי
לקבלה, משקפים נאמנה ובצורה מרשימה את האתר, ובייחוד הליווי המילולי אותו אתה מצרף.
תבורך. דב אלון. אדריכל דב אלון | הירקון 319 תל אביב | טל: 03-5440547 | פקס: 03-5446782
מהמם, יפה מאוד.
צילומים שנותנים הרגשה כאילו אתה בשטח.
יישר כח - שלמה עזיזי
בקר טוב יגאל! תודה רבה לך!
העשרתני.
רוב טוב. אליהו גרטלר.
יגאל
היקר,
כרגיל
אצלך - עבודה מאירת עיניים ומרחיבת ידע. יישר
כוח. יוסי.
כמו כל מצגותיך, גם זו מצגת מדהימה.
תודה רבה, מינה ברנר.
שלום
יגאל.
שמי צביה כפיר ואני מדריכה מתנדבת בבית שערים מזה 4 שנים. בהתמחותי חוקרת ומרצה בתחום ספרות חז"ל.
ברצוני לשבח את המצגת הנהדרת שלך. כולל ההסברים. הבנתי שהיא איננה חדשה אך משום מה לא פגשתי בה עד עתה. ויש לי כמה הערות קטנות :
מערת המוזאון איננה מערת קבורה אלא בור מים ששינה את ייעודו והפך למפעל לייצור
זכוכית כבר בעת העתיקה. אם מסתכלים על התקרה רואים אפילו את פתח שאיבת המים ויותר מכך – רואים בכמה מקומות
את הטיח המקורי המיוחד שעליו נאמר – בור סוד שאינו מאבד טיפה.
הערה שניה: אתה מזכיר את גדולתו של רבי הנשיא שבגללו באו רבים כל כך להיקבר ואינך מזכיר כי
גדולתו נובעת מכך שהוא נחשב לעורך וחותם המשנה. לטעמי זה חסר.
לגבי
המאוזולאום – הוא איננו במערה כמובן אלא ליד המערות שבאזור החדש.
בברכת
יישר כוח, ותודה על המצגות הנפלאות שלך. צביה כפיר.
שלום יגאל.
מאד מאד נהניתי מהעריכה
והצילומים של בית שערים. אני מדריכה (מתנדבת) בבית שערים חמש עשרה שנה ולדעתי יש
להקרין אותה למבקרים במערת המוזיאון,
כדי שכל מבקר ייהנה וילמד ממנה.
מאחלת לך המשך הצלחה וכל טוב!
נעמי סלע, קרית-טבעון.
יגאל שלום,
ראיתי וקראתי וכרגיל נהניתי ולמדתי. תגובתי התעקבה שכן
בדקנו את הסיפור הבא:
הנה סיפור אחר על גילוי מערות הקבורה בבית שערים שספרו לנו
הוריה של מיכל שהקימו עם חבריהם את קיבוץ אלונים. החברים שהקימו את אלונים שהו בתקופה הראשונה (בטרם עברו לנקודת
הקבע, היום קיבוץ אלונים) בחוותו של אלכסנדר זייד, שאימץ אותם ונהרג כשרכב
אליהם כשכבר היו באלונים. קבוצה של שלוש חברות מקיבץ אלונים וביניהן פנינה, האמא של
מיכל, יצאו לאימון בהפעלת אקדח במערה בבית שערים, בליווי חבר
אחד, נחום המכונה נולי, שאמור היה לשמור עליהן בעת שהתאמנו. הוא קצת
השתעמם בתפקידו והחל לזרוק אבנים על אחד מקירות המערה אחת מהאבנים השמיעה בפגיעתה
קול עמום שהעיד על קיום חלל מעברו השני של הקיר. הוא ניגש למקום והחל לבעוט
בו. בקיר נפער חור גדול שמעברו נראו ארונות קבורה.
נולי רץ לספר לציפורה ואלכסנדר זייד על מה שמצא. הם
בתורם, ספרו לרחל ינאית בן צבי על התגלית שהביאה בסופו של התהליך את פרופסור מזר מהאוניברסיטה העברית לחפירות במקום ולידידות ממושכת עם חברי
אלונים.
בנו של נולי יצא לתקן את העוול שנגרם לאביו וסיפר לעתונאי
הארץ את סיפורו. סיפורו שונה מהסיפור של פנינה (האמא של מיכל). הוא לא מספר
על כך שיצא ללוות את שלושת חברותיו לאימוני השימוש באקדח במערה.
אבי
שלום רב
כרגיל - מעניין ומפורט. צילומים יפים.
תודה. דרורה ואמנון ירון.
מהמם, יפה מאוד. צילומים שנותנים הרגשה כאילו אתה בשטח.
עזיזי שלמה.