מפלצת הכותנה של ג'ון דיר - אוקטובר 2014

מפלצת הכותנה של ג'ון דיר
 

יופי. ראיתי בשדות ועכשיו הבנתי איך זה נעשה. הערה - בתחילת גידול הכותנה בארץ לפחות בקיבוץ אחד - קדמה - יבול הכותנה נקטף ביד. ליתר דיוק - בידינו, בני קיבוץ בתיכון שנשלחו לעזרת אותו קיבוץ, ובמשך שבועיים הבינו מה זאת העבודה הזאת, כך שלא היו קטפות מן ההתחלה.
נהניתי לראות - אבי בנימיני.


ליגאל ידידי, מצגת מעניינת ומרתקת.    תודה ושבת שלום - מלייזר.


שבת שלום לך יגאל,
איזו מצגת יפיפייה!  מזכרת לימינו כבני ובוגרי קיבוץ.
תבורך על כל מצגותיך היפות.   רותי שריר.  כפר תבור.


כמי שעישבה כותנה בזמנו, (לא נראה לי כי עושים זאת היום), אני נהנית לראות את פעולת הקטפת המרשימה.
תודה.     א. שובל


אהבתי מאוד את המצגת.
כל כך חסר לי בטיולים המראות הנרחבים של שדות הכותנה הלבנים, הייתה הרגשה שכל הארץ שטופה בלבן.
מרתק לראות את ההתפתחות הטכנולוגית... ואת התמונות ללא צבע של פעם.
 תודה גם על יתר המצגות המעניינות.  אילנה.


יגאל, תודה על המצגת.
משפחתי עלתה מרומניה בשנת 1961, בחודש ספטמבר ונשלחנו לגור בצפת. אמא שלי מורה לשפות זרות ואבא שלי מנהל בחברת שיכון ואני, בנם היחיד. כעבור יומים, אבא שלי התחיל לחפש עבודה ונאמר לו לבדוק בלשכת העבודה. משם צוותו אותו למשאית שהובילה פועלים (רובם עולים חדשים ממזרח אירופה שכנראה מעולם לא עסקו בעבודת כפים ולא כפי שנהוג לחשוב היום) אל שדות הכותנה בגליל העליון. אני הייתי בן 14 והמתנתי לשבוץ של עלית הנוער לאיזה קיבוץ, אך בינתיים הצטרפתי לאבי כדי לעזור בקטיף הכותנה. הימים היו ארוכים, קופחי שמש וחמים כפי שמעולם לא הכרנו קודם, והעבודה לא היתה קלה, אבל לכך קוראים כיום חבלי קליטה. כך שלא תמיד הכל היה ממכון ואתה שעסקת בענף הזה, ודאי יודע.
אין לי רגשי אשם לארץ הנפלאה הזאת, שלנו – להפך, תמיד הערצנו אותה עם כל החצ'קונים על פניה...
אני למדתי ורכשתי השכלה גבוה ואף הגעתי לתפקידים בכירים מאד במשק. ההורים שלי אבל, נבלו... וכבר אינם.
רק כשבגרתי הבנתי את המחיר שהם שילמו בהיותם מסורבי עליה במשך יותר מעשר שנים והמאבק שלהם לעליה ברומניה במשטר רודני, כדי שלי יהיו חיים טובים בארץ שלנו.
והארץ, אכן טובה ומיטיבה עם כל הרוצה בכך באמת אך תמיד תפרד (לפעמים לא יפה) מדור המדבר...     בני.

 

 מר מורג שבת שלום!
אני מקווה שלא מפריע שאני כותבת בשבת. אני לא מפסיקה להתפעל מהסקרנות שלך , מיכולת הצילום הנפלאה , ההסברים הפשוטים המובנים גם למי שלא מתמצא בנושאים עליהם אתה כותב ומציג.
מודה לך על שאני בין מכותביך ומאחלת לך עוד שנים רבות של ענין, פעילות וה"פירגון " שלך לחלוק את רשמיך וחוויותיך עם קהל גדול,  ולהפוך גם אותנו לסקרנים .
הרבה טוב, ושוב תודה, מאחלת ורדה צבי ראשל"צ 


מצגת יפה מאד.
אני חושב שבמקומות שונים בארץ קטפו בתחילה את הכותנה באופן ידני. על כך חיבר דן אלמגור את השיר "בת הכותן מבית שאן" שהושר על ידי להקת איילון.
בברכה - אבישי טייכר.


כל הכבוד על מתן מבט לייצור הכותנה. רק חבל שאין אצלנו תעשייה ממשיכה לגידול. אני הייתי  חלק מההמשך.
אמנון.


שלום יגאל.
כאיש כותנה בעברי, קבל תיקון קל. גידול הכותנה החל ב 1953 בעמק בית שאן (היום עמק המעיינות). בשנים הראשונות, התבצע קטיף הכותנה כולו בידיים  לצורך זה, גויסו מאות פועלים בעיקר מעיירת העולים בית שאן, שצוידו בשקי בד שנקשרו למותניים. כאשר התמלא השק, נגשו לתחנת שקילה, שם נשקל השק ונשפך לעגלת רשת להובלה למנפטה. הקטפות הראשונות הגיעו מתישהו במחצית השנייה של שנות ה 50 וככל הזכור לי היו מורכבות על טרקטור אליס. אחריהן הגיעו קטפות ראסט, אח"כ אינטרנש ואחרון חביב ג'ון דיר. יש לציין שהידוק הכותן ברגליים היה חוויה בפני עצמה, בעיקר כאשר שותפו בה מתנדבות שנהגו להשתזף בביגוד מינימאלי...
אנו, כילדי הקיבוץ, גוייסנו בחופשת הפסח לדילול ועישוב ובחופש הגדול, לקטיף, כמובן בידיים.
כל טוב. ראובן אור. טירת צבי.


ליגאל מורג –כל הכבוד ויישר כח !
המצגת מקצועית וניכרת ההשקעה שלך להציג את הרעיון בצורה מרשימה ביותר.
בברכה ושבת שלום, מאיר שרמן.


שלום יגאל,
אמנם לא נופים - אבל מאוד מעניין. לי זכור שבשנים הראשונות קטפו את הכותנה בידיים.
בשנת 1955 או 1956 גוייסו חניכי כתות י"ב בקבוץ המאוחד לעזרת קיבוצי עמק הירדן בקטיף כותנה. שנה או שנתיים מאוחר יותר התחילו לגדל כותנה גם בגברעם (קיבוץ המוצא שלי), ואני עוד הספקתי להשתתף בעצמי בגיוסי קטיף כותנה. כשהגיעו הקטפות כעבור כמה שנים - זו היתה מהפכה של ממש.
זכורות לי שתי אנקדוטות מאז:  נערה מקרית-גת, שאינני זוכרת את שמה, הוכתרה כאלופת הכותנה בכל הארץ, בגלל הספק הקטיף המדהים שלה. הומצאה מלה חדשה לקטיף כותנה - תָּלִיש - שלא כל כך נקלטה בציבור.
כל טוב גם לך, רותי לבנה.
נ. ב. התעוררה בי הסקרנות וחיפשתי באינטרנט, מסתבר שמלכת הכותנה היתה מרסל דדון, נערה ממושב בית הגדי (ליד נתיבות), ולא מקרית גת כפי שזכרתי. כאן קישור לשיר "בת הכותן מבית שאן" (בית שאן - בגלל החרוז) בתכנית של דן אלמגור.


 אהלן יגאל.
כבן יגור וחבר יגור לשעבר העניין מוכר לי עוד מהתקופה שדילול הכותנה ואחר כך קטיף הכותנה נעשה ביד. אני עוקב אחרי הטכנולוגיה הזאת אבל פעם ראשונה שאני רואה זאת בסרט חי.
תודה גם על מצגות אחרות שאני מקבל ממך. שבוע טוב.  אבנר לנדאו.


ליגאל שלום.
אכן מצגת מאלפת. כל הכבוד על הרעיון.
בברכה.  אורי טל.
נ.ב. הערה קטנה – גם בארץ ובעיקר בקיבוצים התבצע קטיף הכותנה בידיים. אני אישית וחברי לתנועה קטפנו כותנה בידיים במסגרת מחנה עבודה בקיבוץ ניר עוז בשנת 1957. לא רק זאת, אלא שהתנהלו תחרויות ארציות עם פרסים בין קוטפי הכותנה באותן שנים.  


 

 יגאל, שלום.
אכן, מרשים ומעניין ! כמדומני במיוחד לאלו אשר "נחשפו" לגידול הכותנה בשנים עברו. (ואני אחד מהם - בקיבוץ טירת צבי)
אכן ראיתי השנה "חבילות כותנה "עגולות", ותמהתי !? והנה כאן קיבלתי בזכותך תשובה בהירה ומאירת עיניים !
הערה - וכן יש מקום להזכיר גם את הקטיף הידני, ואת השיר ...בת הכותן מבית שאן המולכת בלבן...
בהערכה ובברכה'  בני מור.


תודה, תודה רבה.
כל הכבוד על הטירחה של לרוץ אחרי הפעולה.  מצגותיך תמיד נהדרות ומפתיעות.  
יישר כוחך.   ריבה.


תודה על המצגת הנהדרת ששלחת לי. איך אומרים? פעם מושבניק - תמיד מושבניק [גדלתי  במושב חרות בגוש תל- מונד]  את לימודי התיכון למדתי " ברופין" בית ספר האזורי של עמק חפר , בסוף כתה י ארגנו לנו טיול לאילת   [שהתבטל  לבסוף בגלל המצב הביטחוני]  כזכור אילת אז הייתה כמו נסיעה לחוץ לארץ וכדי לממן את הטיול גויסה כל הכתה לעבוד בקיבוץ גבעת שמואל בקטיף הכותנה עד היום יש בגופי צלקת מהשריטות  שחטפתי שם!

 


היה נעים להיזכר בתקופה ההיא שהיינו צעירים יפים ותמימים!
בכבוד רב.  רותי גל  [פיק]


 מצגת יפה ביותר המסבירה יפה את כל התהליך, כמורה לשעבר אני זוכרת כיצד בכל סתיו מיהרתי לשדה כותנה לקטוף ענף של כותנה לאחר שיבשו העלים וענף הכותנה הלבנה הבהיק בכיתה הרבה חודשים והיה סימן לבוא הסתיו, ואז למדנו את דברי חז"ל: "כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא בגד ללבוש..."
כשהייתי אני בכיתה ג' הגיע הקומביין הראשון למושבתנו, גרתי בגליל התחתון, וכל המושבה חגגה ובבית הספר למדנו את נושא "הלחם"...אבל אח"כ הצטערנו שאין עוד גורן, ואין ישיבה על המורג בשעת הדייש יותר, הקידמה הגיעה אלינו.
תודה רבה.  אמירה ברזילי.


 
נהדר!! יישר כח, מצגת מאלפת,
2 שאלות (אם מותר..)- למה הפלסטיק העוטף את הגליל עבה כל כך?  - איך השדה אחרי הקטיף נקי כל כך?
לא חייב להשיב.   בכל אופן תודה, רותי מיכאל.


יגאל שלום.
ראיתי את המצגת על קטפת הכותנה של ג'ון דיר, מצגת מרשימה מאד.
כל הכבוד על המצגת היפה!  עמנואל .



בוקר טוב,
צפיתי זה עתה במצגת המעניינת והיפה שלך אודות מפלצת הכותנה. תודה!
חברה העבירה אלי את המצגת הזו. אשמח לקבל ממך ישירות את המצגות שלך.
יום טוב, מאורלי.

Visitor Hit Counter

בניית אתרים - ארטוויז'ן בע"מ