לקחת אותי למחוזות המצביעים על הנוכחות העתיקה שלנו כאן החיים האינטנסיביים שהתנהלו כאן לפני שנים מחזקים את החיים
בתקופתנו.
שוב תודה רבה, שבוע טוב. רותי.
יגאל היקר.
יישר כוח ענק עבור המצגת הזו, וכל שאר עבודותיך בעבר ובעתיד. הצילומים נהדרים, אך לא רק הם, אלא גם המלל הברור והמחכים שאתה מוסיף.
איחולי הלבביים לך לעוד הרבה שנים, עם בריאות טובה וכושר טוב כדי שתוכל להמשיך בעבודתך החינוכית הזו.
כל טוב וחודש טוב. יוסי
יגאל שלום,
מצגת נהדרת וחשובה, מלאה במידע מעניין. הרבה ממנו חדש עבורי (לא
התעמקתי אף פעם, בבתי כנסת). כמעט כרגיל, עלה לי במאמצים לפתוח את המצגת, אבל התעקשתי.
תודה לך ותמשיך לשלוח חומרים מעניינים, כמו עד כה.
שבוע טוב, יורם.
יגאל שלום,
תודה על המצגת המאלפת.
שמחתי לראות את אזכורו
המכובד של ידידי צבי אילן ז"ל שהממסד לא היה הכי נחמד אליו...
ואם תרשה לי - יש גם שרידי בית כנסת
בסאסא.
זכיתי לפגוש את יוחנן
אהרוני ביום החפירות הראשון בפוגרות ביוטבתה. כידוע לך הדוקטורט שלו
היה על התנחלות שבטי ישראל בגליל העליון. גבולות מפת שטח סקר שלו
אינם כוללים את סאסא. שאלתיו על כך. הוא הרים את משקפיו, נעץ
בי מבט ושאל: "מה? סאסא זה תל"?
להתראות במצגות הבאות. עוזי.
בוקר
טוב יגאל,
כצופה
קבוע במצגות הנשלחות על ידך, סברתי שאתה הוא המתאים לאייר באמצעות תצלומים את
התהליך המתואר בספר: "מצעד
האיוולת היהודי" משתמש ברכיבי הטיעונים של ברברה טוכמן ומעתיק אותם לעם ישראל
או לעם היהודי (אצל עשהאל, אלה הם שני עמים נפרדים למרות המוצא המשותף: עד גלות
השבטים משטחי השומרון והגליל הוא מכנה את העם בשם "ישראל הקדום" ומאותו
מהפך העם נהפך לעם היהודי (כלומר בן שבט יהודה, שבלע לתוכו את שבט בנימין), כולל
אזכור של המופע הראשון של אדם המוזכר בכתובים כ"יהודי".
הספר
משרטט את התהליכים שעבר העם מהרגע שמשה עמד על ההר ואל הארץ לא בא (שזו כנראה
אמורה להיות השקופית הפותחת) ואת דרך החתחתים החברתית/לאומית/שבטית, כולל כמובן
מאות (!) אירועים כאשר כל אחד מהם מוזכר בהקשר המיקום המדויק שלו אז
ועתה, עד רמה של "ככר ספרא" של היום ו"המערה בה חי שמשון".
עשרות רבות של מקומות נמצאים כיום בעיראק, בבל של אז ופרס, איראן של היום. מרכזים
יהודיים בעולם כולו מופיעים גם הם, ובקריאה שוטפת ניתן ממש לראות את התפשטות העם
היהודי בתנופה צנטריפוגלית מארץ ישראל לעולם כולו. הסיבה
לכתיבת הספר היא, להבנתי, שהסופר מאמין שסיבות השורש לגלויות ולחורבנים שבאו על
עמנו בעבר קיימות גם היום, וכפי שממלכות יהודה וישראל, שבזמנו היו חזקות ואף כללו
שטחים נרחבים מחוץ לשטח שבין הים לירדן, עדיין כשלו וחרבו כך אין כל בטחון שישאל
של היום תשרוד מאות שנים או אפילו עשרות שנים, בשל הכשל הפנימי הקיים בנו: היהודי
סולד סלידה מהותית משלטון בני אנוש עליו, היהודי מתעלם מחוקי הכבידה הקיימים בעולם
הגיאו-פוליטי עבור כל שאר העמים, והיהודי מאמין שבסופו של דבר, מותר לו להתעלם
מחוקים אלה כי האלוהים הוא שיציל – תמיד - את עמו הנבחר.
אם
לתמצת, זו קריאת השכמה למדינאים ומנהיגים בישראל של היום. אבל בשום אופן אינו נקרא
כהטפה או הטלת אשמה עכשווית על מדיניות זו או אחרת. מבחינתך
כיוצר, צריך פשוט לקרוא את הספר, לסמן כל אירוע הצמוד למקום כלשהו ולצלם בפועל או
למצוא תצלום למקומות שאינם ברי-גישה עבור ישראלי.
נ.ב.
רכשתי בזמנו כמה ספרים אשר יצאו במהדורות מוערות. זו הנאה כפולה ומכופלת, לקרוא את
"הקלברי פין" או את "שלושה בסירה אחת" כאשר האיורים מצטרפים
למלים ונחרטים בזיכרון. "מצעד האיוולת היהודי" המוער בתצלומיך יהיה
פנינה של ספר, למרות שהקריאה בו מדכאת, כמו כל מבט לאחור בו אתה מגלה את גודל
הטעות שנעשתה. שבת
שלום, עמוס.
ליגאל
שבת שלום ותודה רבה עבור המצגת הנהדרת האחרונה על בתי
הכנסת העתיקים בגליל והצפון. כל הכבוד לך .זאב סלינגרה.
תודה יגאל!
חלק מהמקומות ראיתי וביקרתי (כייף להיזכר) וחלקם עוד לא ונהניתי
לראות ולקרוא..
שבת שלום וד"ש לרותי.
בברכה, יעל.