הירקון לכל אורכו - 10.2.2018

הירקון לכל אורכו - פברואר 2018

 

הי יגאל.

עבודה מעניינת מאד.

 

תמונות וזיכרונות זיוה נזכרת ומתמוגגת. 

תודה, שלמה.

 

 

 

היי יגאל,

 

תודה על המצגת הנהדרת, למרות שאני מדריכה למעלה מ-40 שנה לאורך הירקון, ומכירה כל פינה, מאד נהניתי מאד מהמצגת, והכי כיף יהיה להציגה לתלמידים.

לא הצלחתי להוריד את חלק ב', אשמח לקבלה כאן במייל

 

שבת שלום. הניה

 

היי יגאל, שוב שלום, עברתי על המצגת ורציתי ברשותך, תיקון קטן לגבי סוג טחנות הקמח בשבע טחנות . במצגת הצגת תרשים של טחנת קמח מסוג 'ארובה' ואילו בשבע טחנות הן היו מסוג "מיגלש"

צירפתי סקיצה קטנה שלי,   כל טוב.  הניה.

 

 

 

 ליגאל שלום!
כרגיל, מצגת מצויינת. תודה רבה!
סבורני שכבר כתבתי לך שמצגותיך (גיאוגרפיה, טבע, ארכיאולוגיה, הסטוריה) צריכות להיות זמינות לבתי הספר ומן הדין שיופצו ע"י משרד החינוך.
הערה קטנה: החלק האשון ארוך מאוד והיה כדאי לחלקו לשניים.
ושוב תודה,   גידי יהלום.

 

 

תודה רבה עבור טיול מעניין וייחודי –. רותי שפריר.

 

 

 

תודה.

 

נפתח קשה  אך יפה מאד.

 

נא המשך בבקשה לשלוח. נהנים מאד. יוסף מאליק.

 

 

 

תודה יגאל

 

מצגת מדהימה במיוחד שהיא מזכירה לי את הימים ההם (אנחנו כנראה בערך באותו גיל).  שאול מנור.

 
יגאל ידידי,

 

אני נהנה הנאה מרובה מהמצגות אותן אני מקבל כולל האחרונה "הירקון לכל אורכו" אבל, אתה כותב ש "האנגלים היו הראשונים שהחלו לשאוב את מי הירקון..." ולא כך הדבר. בצלאל יפה יוזם את החברה להשקאה "פלסטינה" תחת שלטון הטורקים להשקאת פרדסי פתח תקווה והסביבה וכל זה בשנת 1912. הוא יוזם לשם כך את הקמת בית הבטון אותו הזכרת ושולח את המכונאי נתן שיפריס לגרמניה להביא את מנוע הדיזל הראשון שהותקן בו כולל משאבה צנטריפוגלית חדישה שהיו הפיתוח המודרני לאותה תקופה. בוזמנית החלו בהנחת צנרת להשקאת פרדסי הסביבה כאשר אחד הפועלים החרוצים היה לוי שקולניק (אשכול)   ששם קיבל את הבנתו  השכלתו הקשורה במים והשקאה . וכל זה לפני מלחמת העולם הראשונה והופעת הבריטים רק .ב 1918.  כמוכן בהזכירך את בית הבטון לא התיחסתה לארכיטקטורה היוצאת מהכלל של המבנה. כמובן אם תקליד בגוגל "בית הבטון יש להניח שתמצא המון מידע נוסף. כילדים, נהגנו להתרחץ שם למרות הבילהרציה המפחידה ולדוג שפמנונים.  מצורפות מספר תמונות  הקשורות בבית הבטון .

שלך בידידות ראובן שיפריס.

 

 

 

הי יגאל.
צפיתי בשקיקה במצגת על הירקון אשר כתל אביבי "נהר" זה היה כחלק בלתי נפרד מילדותי. אותנו כילדים הרשימו בעיקר רשתות הענק שהיו תלויות מעל הנהר, הורדו למים וחזרו עם דגים מפרפרים. יותר מאוחר איימה עלינו סכנת הבילהרציה ופחדנו שטיפה ממי הנהר לא תגיע עדינו.
תוספות קטנות: ביארג'י הוא האחראי על הפרדס (ולא על הבאר) שכן ביארה בערבית הוא פרדס.
מעבר אפק אינו מחבר בין הרי השומרון למקורות הירקון אלא מחבר בין דרומה של הרצועה הצרה שבין הרי השומרון לראס אלעין לבין צפונה של רצועה זו, כלומר מעבר אפק הוא מעבר בין דרום לצפון במהלכה של דרך הים. 
תודה רבה - אורי טל.

 

 

 

איזו מצגת כיפית לפני שבת. שבת שלום לך ולרותי!  מאסף.. ממני ומהילדים.     Jבברכה,  יעל.

 
 יגאל, שלום
ראיתי את חלקה הראשון של המצגת. כמי שהדריך בירקון מטעם החברה להגנת הטבע, נהניתי מאוד להיזכר בימים ההם. כיום אינני יכול ללכת מרחקים ארוכים כאלה. רובה של המצגת נכון, אך יש כמה אי דיוקים, בעיקר לגבי אלטלנה, במערכה הצובה שכמעט גרמה למלחמת אזרחים. באלטלנה לא היו סטנים!, הסטן יוצר בארץ, ועליו היו חרוטים האותיות USA שפירושן באידיש אונצער שטיקל ארבייט - חתיכת עבודה שלנו... באלטננה היו רובים בריטים לי אנפילד. משנדרשו אנשי האצל למסור את הנשק הם פירקו את הבריחים וזרקו אותם לים. זה היה בחוף כפר ויתקין. לא קראתי על כך באינטרנט, לצערי השתתפתי באותו פרק עצוב. אחרי כן נסענו למושבות הסמוכות שם עצר צה"ל אנשי אצ"ל. זאת הייתה פעולה  לא נעימה. בחילופי אש בין צה"ל ואנשי אצל היו כמה נפגעים. 
ברשותי תמונות שצילמתי בכמה עונות חפירה במבצר אנטיפטרוס ברשותו של .פרופ' כוכבי כשאמצא אותן אשמח לשלוח אליך, כן תמונות מהקרדו לאורכו ומהכדים שהיו לאורכו שמעידים על החנויות במקום בתקופות קדומות יותר, בין היתר מהכפר היווני פגאי, שממנו נובע השם של היום פגה.
אגב, אני מבוגר ממך בשש-שבע שנים. יהודה ברושי. 


 

My name is Mina Kuttner and usually your video are forwarded to me by friends in Israel; however, I would like to get your videos directly from you.

 

Kind regards.   Dr. Mina kuttner. Richmond Hill/Ontario

 

 


 

 

הי

 יופי של מצגת על הירקו.    אהבתי

 מצרף מפה שאולי תסייע בידך בנושא

 דודו

 

 

אין כמוך, יגאל מורג !

 המצגת נפלאה ומעושרת בהסברים מדוייקים מושלמים ומחכימים.   ואציין רק ש'בית הבטון' בקרבת הירקון נבנה ע"י או עבור הפרדסן והמהנדס שיפריס*,

 וביחד עם בנו פרופ. שיפריס ביקרנו בשעתו במבנה שהדהים בסגנון המודרני, אך בהמשך נוכחנו שהמרצפות היפות נגנבות ואין מושיע.   אם אינני טועה, הבן השני שמו ראובן שיפריס, והוא 'מורה דרך', ואם יש לך עניין, תוכל לתקשר איתו בדוא"ל reuchief@012.net.il.

 הארה שנייה בהקשר לשם הערבי של אשקלון – מג'דל, העיירה הישראלית שנבנתה שם אחרי 1949 נקראה מגדל גד, ושם נבנה באותו שם המפעל בו יצרו   את צינורות הענק עבור המוביל הארצי.     וכמובן אי אפשר בלי קשר אישי,-  בחורף 1947, אחרי הנסיון להוריד את מעפילי הספינה 'לנגב', בחוף יד מרדכי,  הותקפנו ע"י דייגים ממג'דל ומאישדוד וג'ורה, ועם ישראל השקיע 15 לירות לחלצנו, ע"י שכירת ספינת דיג מאבו זבורה-מכמורת.

 בהערכה מיוחדת,    ברוך תירוש,    בוטרוס בפלי"ם.

 מה אומר, יגאל, ומה אוסיף.-

 המצגות נהדרות, ומעודי לא ראיתי יפות ומושלמות כמוהן.     מאחר ובסיום מצגת ב' העלית תמונה מרשימה של תחנת רדינג, אציין שמדובר במבנה מקסים  בסגנון   ART NOUVEAU שבעוונותינו הוסתר במקצת ע"י צריפים ומבנים מכוערים.   בשעתו סיפרתי על המבנה, גם הישן שנבנה בתל אביב בשנות ה-20 בין  רח' החשמל והתחנה המרכזית הישנה,- למשורר והסופר אברהם בלבן, וסיירנו בשני האתרים. להפתעתי, הוא כתב על כך ב'הארץ' כמצורף לעיל, ואקווה שאינך מתנגד שאשלח לו את שתי המצגות.      בהערכה מיוחדת,      ברוך. 

 

היי  יגאל רב  תודות עבור  המצגת הזו, אכן  סקירה היסטורית וגיאוגרפית מאלפת . מאד נהניתי  לצפות בה עם  כזה  פירוט .מאחר

ושרתי כ-11 שנים בכל מיני תפקידים  באזור  שהצגת במצגת הזו התמצאתי די  באזור . את חלק ב'   טרם ראיתי אבל את זה לבטח אעשה. לא  הצלחתי  לפתוח את  חלק ב' ישירות לפי הנחיותיך  אבל אכנס  לאתר שצוין. כל  טוב ושוב  תודה  רבה.  זאב

        

 

© כל הזכויות שמורות ליגאל מורג וחברת ארטויז'ן
אתר זה הוקם ע"י חברת ארטויז'ן  המפתחת - מערכות לבניית אתרים מקצועיים, אתרי תדמית, פורטלים, אתרים סלולארים, דפי נחיתה ועוד.. באמצעות מערכת ה - Quickyweb

2698750 
web counter html code