עכו מסלולי טיול

                מסלולי טיול בעכו וסביבותי

כדי לראות, ודי בחטף, את כל מה שיש לעכו להציע, צריך לפחות יומיים גדושים, אני מחלק את הסיור בעכו לכמה חלקים, כך שכל מטייל יוכל לבנות לעצמו את מסלולו

בהתאם לזמן שעומד לרשותו, ובהתאם להעדפותיו.

מסלול הטיול הנוכחי מתבסס על מצגת עכו ומצגת בית הכנסת הטוניסאי, ולכן יתבסס בעיקר על הפרטים הטכניים, מתוך הנחה שאת הרקע ההיסטורי קיבלתם מן המצגות ומן הדפדפות והסרטון שתמצאו בדרככם.

·       מסלול 1 – נתחיל את היום בביקור בבית הכנסת הטוניסאי, מאחר שיש בידיכם מצגת שלמה המוקדשת לבית הכנסת לא אוסיף כאן אף מילה על המקום עצמו, אלא על ההגעה בלבד, למרות שגם היא מפורטת במצגת, ואולם – הסבר זה תקף גם לגבי שאר המסלולים, כאשר צומת בית המשפט הינו נקודת המפגש הראשונה שלנו!

·                  לעכו ניתן להגיע משלושה כיוונים, ולהלן ההנחיות: לבאים מדרום – בצומת עין המפרץ יש לפנות ברמזור שמאלה לכיוון עכו, לחלוף ע"פ חוף הארגמן (משמאלכם) וע"פ בית ההבראה של הועד למען החייל (מימינכם) ולאחר הפניה ימינה אתם ברח' הארבעה, נוסעים בו עד הרמזור שבאמצעו (הדרומי מבין שניים), כאן פונים מערבה, לרח' פינקס, ובמעגל התנועה (מול בית המשפט) פונים שמאלה (דרומה, לרח' יהושפט), וברחוב הראשון (קפלן) שוב שמאלה, ובאמצעו (מס' 13 - משמאלכם) בית הכנסת, ואולם – מאחר שבהמשך נירצה להמשיך מרח' הארבעה מומלץ להחנות את מכוניותיכם או במגרש החניה הגדול הצמוד למעגל התנועה, או בצידי הכביש מיד אחרי בית המשפט.

·                  הבאים ממזרח, מכביש עכו כרמיאל, יתמידו בנסיעה ישירה מערבה, תוך שהם חולפים על שני מעגלי תנועה וימצאו את עצמם ברח' בן עמי, ברמזור יפנו שמאלה לרח' הארבעה, וברמזור הבא – ימינה ל פינקס, ומשם כמו בהסבר הקודם.

·                  הבאים מצפון, מכיוון נהריה - יפנו ימינה ברמזור שלפני קבוץ שמרת (לכביש 8510), יסעו איתו עד מעגל תנועה, יחלפו על פניו וימשיכו ישר לתוך העיר כשהם ברח' הארבעה, ופועלים לפי ההנחיות שמעלינו.

·                  פרטים לגבי הביקור בבית הכנסת: פתוח בימים א – ו (ולא בשבת) בין 9.30 ל 12.30 בודדים / משפחות אינם חייבים בתאום, קבוצות גדולות יפנו לתאום לחיה, בטלפונים -  04-9818451 או 6822781– 050

אין עלויות כניסה אך אתם מתבקשים לתרום לקופות שבמקום, שכן כל הבית הזה ניבנה מתרומות.

אנו חוזרים למכוניותינו ולמעגל התנועה שלמרגלות בית המשפט, וממנו נוסעים מערבה עם פיתולי הכביש (פינקס) עד מעגל תנועה שבמרכזו תותח, ושם אנו פונים דרומה (לרח' ויצמן), אל העיר העתיקה, עוברים ע"פ חפיר החומות, מימיננו חניית הכניסה ל"אולמות האבירים" שאינה פתוחה לקהל הרחב, ומשמאל – חניה בתשלום (שאפשר לדלג עליה) ולהכנס לפנייה שאחריה ושם למצוא חניה משני צידי הכביש לכל אורכו.

מכאן שתי אפשרויות: הראשונה – לרדת ל"גן החומות" הנמצא בצמוד לחנייתנו, וממזרח לה, וממנו להעפיל אל החומה המזרחית המרשימה ביותר, לראות את "תותחי נפוליון" שעליה, את החפיר האדיר שבינה לבין החומה החיצונית, וכן להסתכל על העיר מנקודת תצפית לא רעה. על החומה מוצבים שלטי הסבר מצויינים, המלמדים על חלקיה השונים, כמו גם על התקפות נפוליון שלא יכול לה, ונסוג מבלי לכובשה.
ובנוסף - בספטמבר 2007 ניפתח בליבה של חומה זו ממש מוזיאון לאתנוגרפיה מרהיב ביופיו ובתצוגותיו, לפני החזרה למכוניות אל תוותרו על הביקור בו!!!

חוזרים חזרה לחניה, וממשיכים (רגלית) מערבה לגן הכניסה הנהדר ל"אולמות האבירים", עם עצי פיקוס מרשימים ביותר. כאן נימצאת הקופה לרכישת הכרטיסים, כמו גם "קופה" נוספת בה ניתן לקבל (ללא תשלום נוסף) אוזניות עם הסבדים תוך כדי הסיור.  באגף השמאלי של הגן – שרותים, ובימני – מרכז מבקרים בו ניתן לראות דגם יפה של עכו, וכן סירטון בן כמה דקות המספר את סיפורה של העיר (מוקרן בכמה שפות) מומלץ למדי.

מתוך הגן ניתן להתרשם מהמצודה העות'מנית האדירה המתנשאת אל על, (היום – מוזיאון הגבורה), ומכאן גם ניתן להיכנס ולבקר בה, לפני שנרד למתחם הצלבני.

להלן שעות פתיחה ומחירי כרטיסים, והסוגים השונים הינם עבור מכלול טיול מסויים, החל מאתרים בודדים וכלה בכרטיס כניסה לכל האתרים (מומלץ, וסומן על ידי בירוק) ואפילו לאתר ראש הניקרה, לאלו שזה בתכניתם.

(אגב – יש במקום מעלית שמאפשרת ירידה לנכים), האולמות הראשונים והיפים שמשמאלנו ניקראים "אולמות האסורים", שכן אין בהם כמעט חלונות, ולכן חושבים שמא היו "בית הסהר" של הצלבנים, כיום שייכים אולמות אלה ל"מוזיאון עוקשי" בו מוצגות יצירותיו של האמן שחי בעכו שנים רבות, כמו גם תערוכות מתחלפות, מי שקנה כרטיס משולב , ויש לו את הזמן והרצון – יכול להכנס ולבקר.

אנחנו ממשיכים במורד הדרך ומימיננו נפגוש שלט לאולמות האבירים, אולמות אלה היוו כניראה, את קסרקטין חיילי ועובדי המסדר ההוספיטלרי, ניכנס אליהם וניתרשם מעצמתם, מן הבניה המרשימה, מקשתות התקרות וכד', מזה שנים ארוכות משמשים אולמות אלה למופעי תרבות למיניהם, כך שנוכל למצוא כאן במות קטנות, אביזרי תאורה ותפאורה, וכמובן מושבים לרב.

נצא חזרה וניכנס למערכת אולמות נוספת שחשיפתה לא נסתיימה עדיין, וספק אם תסתיים אי פעם שכן אין סוף לכמות האולמות שמתגלים זה אחרי זה... כאן ניתן להתרשם הן מעוצמת הבנייה הצלבנית, והן מעוצמת העבודה הכרוכה בפינוי עפר ופסולת ההרס שממלאת אותה, ניתן לראות את חיזוקי העמודים המקוריים, כמו גם עמודי בטון חדשים וחלקי תקרות, שכן יש לזכור שמעלינו חיה ונושמת עיר בת זמננו, עם רחובות ובהם תנועת אנשים וכלי רכב.

אנו יוצאים לחצר המרכזית של המתחם. כפי שמוראה במצגת, עד לפני שנים לא רבות, היתה חצר זו מלאה עד גדותיה בפסולת ועפר, ומעליה ניבנתה חצר הטיולים של אסירי הכלא, ב 1990 הוסרה אותה ריצפה והוחל בפינוי החצר וכיום היא ניצבת לעינינו במלוא הדרה, חצר ענקית ממנה עולה גרם מדרגות מהודר אל הקומה העליונה בה שכנו כניראה משרדי ומגורי ראשי המסדר (וזו אותה קומה בה היו תאי האסירים של בית הסוהר המנדטורי, והעות'מני לפניו).

מן החצר ניכנס לאולם חדר האוכל (או אולי אולם הטכסים) של הטמפלרים, ואנו באולם הכי גדול שנחשף, הכי מרשים, והכי שמור... עמודי התמך של התקרה עצומים בקוטרם וגובהם, ושומרים על צורתם המקורית, למעט חישוקי מתכת שהוספו להם כדי לחזקם, התקרות המקומרות, הקירת הענקיים והחלל העצום, כל אלה עושים רושם אדיר, ונותנים לנו להבין את יכולת הבניה של הצלבנים בני המאה ה 12 לערך.   בפינה השמאלית של הקיר דרכו ניכנסנו תוכלו למצוא את סמל המסדר – החבצלת.

וליד אותה פינה - יציאה וירידה למינהרת מילוט די צרה ומפותלת, אך מאפשרת כמעט לכל אורכה ללכת בקומה זקופה למי שקומתו ממוצעת, בקצה של המינהרה – עוד מערכת אולמות – אולמות הפוסטה, וגם רחוב צלבני נאה ביותר, אך אלה עדיין בשלבי ניקוי ולא פתוחים לקהל (אמצע 2006).

·       מכאן עולים ויוצאים אל פני האדמה, הישר לתוך מבנה שוק מקומר ומאורך (מהתק' העות'מנית) ששופץ ונוקה, ואולם נכון לזמננו שומם ברובו, חנויות תיירים בודדות מחזיקות שם מעמד, והמראה בסה"כ יפה, אך עצוב.

נצא לרחוב וניפנה ימינה, וכעבור כמה עשרות מטרים נימצא משמאלנו, בתוך הסימטא, את הכניסה לבית המרחץ התורכי, כאן מזומנת לנו חוויה יוצאת דופן, המבנה שופץ בצורה נהדרת והמבקר נחשף למיצג שמוקרן על הקירות (ושומע את הקולות באוזניות – איש בשפתו), כאשר חבורת האנשים שעל המסך מספרת את סיפורה של העיר, ואחד מהם – הבלן האחרון – מתאר את עבודת הבלנות... מחדר הכניסה אנו מובלים אל שאר חדרי החמאם כשדברי ההסבר מושמעים לאוזניות ומלמדים על מה שרואים.

·       יצאנו מבית המרחץ, ואנו ממשיכים עם הסימטא עוד כמה עשרות מטרים, ופונים ימינה ויוצאים אל המדרחוב הרחב שמולנו, משמאל מתנשאת המצודה, וכמו כן הכניסה הרישמית למוזיאון עוקשי, למי שעדיין מעוניין, קצת הלאה מימין – גרם מדרגות תלול יוביל אותנו למסגד אל ג'זאר המפואר, גם זה אחד ממפעליו הגדולים של האיש שעל שמו הוא ניקרא, אם לא הגענו בשעת תפילה ניתן להכנס לביקור, דמי כניסה – 3 ₪ נכון לימינו, נסתובב קצת בחצר היפה, נבחין ב"כוס" שהוא מתקן הרחצה למתפללים טרם כניסתם למסגד, יותר לנו להעיף מבט אל תוך המסגד אך לא להכנס ממש. באגף המזרחי של החצר ישנה כניסה לבור מים ענק, שאותו כניראה מילאו בעזרת אמת המים שעוד נבקר אותה בהמשך, אך בזמן האחרון לא מאפשרים כניסת מבקרים אל הבור.

כאן מסתיים המסלול הראשון שלנו, אם נכנסנו לכל המקומות שהוזכרו, זה לקח לנו כ 5 שעות ומעלה, ועכשיו הזמן לעשות הפסקה ולאכול משהו!!!  במדרחוב בו אנו נימצאים ישנן מספר מסעדות פשוטות, וכך גם בהמשך, ברח צאלח א' דין, מסעדות קצת יותר טובות נוכל למצוא באזור אליו אנו נוסעים לתחילת מסלול מס' 2.

·       מסלול 2 – ממש מול הרחוב ממנו אנו באים נימצא אזור החניה בו הושארו מכוניותינו, ניכנס אליהן וניסע צפונה באותה דרך בה באנו (רח' ויצמן), ובמעגל התנועה עם התותח ניפנה שמאלה ברח' שלמה בן יוסף, וניסע מערבה עד הים, כאן – ברח' ההגנה ניפנה שמאלה (דרומה) כאשר לימיננו טיילת הים היפה של עכו ובה אנדרטת פורצי כלא עכו, וממש מולה – מסעדה לא רעה (אני מבקש לא לנקוט בשמות מסעדה זו או אחרת כדי לא לפגוע במי מהן), קצת הלאה – מתחילה חומת הים של עכו עם מיגדלה הפינתי – בורג' אל כרים, אני ממליץ לעצור כאן - מצד שמאל של הכביש לדקות ספורות ולהעיף מבט מזרחה – אל חפיר החומות האדיר, ואל השימוש הנהדר שנעשה בו ממש לאחרונה.  אנו ממשיכים לאורך חומת הים עד מגרש החניה הענקי שלמרגלות המגדלור, כאן נחנה (וגם כאן – מיגוון מסעדות סבירות לחלוטין ומעלה) ונתחיל את מסלולנו הבא בטיול חומות, בקצה הרחוב ישנו מעלה נוח שמוליך אותנו אל מרומי החומה, פניה ימינה, ואנו על משטח המגדל הפינתי – בורג' סנג'ק, כאן ניתן להתרשם מעוצמת המגדלים הללו, מחרכי הירי לתותחים שניתן להיכנס אליהם ולהשקיף על הים או על רכס הכרמל שסוגר את הנוף בדרום, ואילו במבט צפונה למטה נוכל לראות מעין "בריכה", כאן עמד לפני כ 800 שנה המבצר / ארמון של המסדר הטמפלרי הצלבני אשר נהרס כליל עם הכיבוש הממלוכי ב 1291 וחורבותיו טבעו בים.

           ניפנה חזרה מזרחה ונלך על החומה כאשר גלי הים מתנפצים למרגלותיה, ונגיע לשרידי קיר בנוי העולה מן המים, אלו הם שרידיו של הנמל הצלבני הפיזני, מעלינו מסעדה שמאוד מומלץ לעלות לגגה ולהעיף מכאן מבט נהדר על המרינה של עכו.

מכאן יש ירידה במדרגות אל תחתית החומה (עוד מסעדה לא רעה משמאלנו) ואנו יוצאים לכביש צר ומתפתל שיוליכנו עד הכניסה לחאן אל עומדאן (יש שילוט מסודר).

זהו חאן העמודים המרשים, הגדול והיפה שבחאני ארצנו, שמו בא לו משדרות העמודים שתומכות את הקומה השניה, אלו עמודי גרניט (שייש) שהביא הורדוס מאיטליה, לפני אלפיים שנה כאשר בנה את קיסריה, גם היא הוחרבה כליל ע"י הממלוכים ובמשך השנים נבזזו אבני הבניה שלה, ובעיקר עמודיה הנהדרים שרבים מהם מוצבים כאן, ובעוד כמה אתרים נוספים ברחבי הארץ. המקום שימש לחניון לילה לשיירות שהיו בדרכן, ובעיקר כמחסן לסחורות שהובאו או יוצאו מן הנמל הסמוך, מעל הכניסה הראשית לחצר החאן מתנוסס מגדל ענק ובו שעונים שבמקור הותקנו ע"י הסולטן עבד אל חמיד השני במלאת 25 שנה לכהונתו (בשנת  1901), אנו יוצאים בפתח שמתחת למגדל, פונים ימינה, ואנו בנמלה של עכו...

·       כאן לפנינו – נמל הדייגים על שלל סירותיו הצבעוניות, רשתות הדייג הססגוניות וריח הדגים שמרחף באויר. כאן ניתן לצאת לשייט קצר מסביב לחומות עכו, כמו גם ללכת לאורך הרציף אל שובר הגלים הדרומי, ולהתרשם ממעגן היאכטות היפה.

חוזרים לנקודת המוצא שלמרגלות מגדל החאן, ולפנינו שתי אפשרויות: אם זמננו בידינו, אפשר להתפתל עם הסימטאות היוצאות מרחבת החאן, ומיד נימצא את עצמנו בליבו של השוק, שוק מזרחי טיפוסי שגם "עולים חדשים" יוצאי ארצות שונות תופסים בו חלקות זעירות פה ושם, דוכני דגים מכל המינים הגדלים והסוגים עמוסים בסחורה טריה שזה אך היגיעה מהנמל, כמו גם כל שאר סוגי הסחורות, מן השוק אפשר לסטות לסימטאות הצרות והציוריות שלצידיו, לשוטט בהן קצת, ובסופו של דבר לחזור אל אזור חאן אל עומדאן!!! ממש מול הכניסה בה ניכנסנו קודם לחצר החאן ישנו חאן עתיק נוסף (צלבני) – חאן א' שונה, ובקצהו נימצאת הכניסה למינהרת הטמפלרים, ניכנס אליה וניתרשם עמוקות משריד צלבני נוסף – זוהי מינהרה אדירת מימדים, ובחלקה – צמד מינהרות, שהוליכה מאזור הנמל (המקום הסופי עדיין לא ברור, ולאט לאט ממשיכים לעבוד ולהתקדם לעברו) אל מצודת הטמפלרים שעל חוף הים שאת מקומה המדוייק ראינו מרחבת המגדלור, המינהרה באמת מרשימה, ואנו צועדים בה על מידרכת עץ כשמתחתנו זורמים מי תהום הנשאבים בקצה ומוזרמים אל הים, המינהרה מסתיימת ממש ברחבת החניה בה השארנו את מכוניותינו, וכאן מסתיים המסלול השני שלנו.

חובה להדגיש – לא ראינו את הכל, יש בעכו עוד לא מעט כנסיות, מסגדים, מבני ציבור, כיכרות וכד' ששוים ביקור, יש מספר בתי אמידים ששופצו בשנים האחרונות ומהוים אטרקציה תיירותית מרשימה, אך כדי לראות את אלו צריך מדריך מנוסה ומיומן, וכאלה ניתן להשיג במרכז המבקרים ממנו התחלנו את ביקורנו.

·       מסלול 3  - מסלול זה מוציא אותנו אל מחוץ לחומות העיר העתיקה, ומחוץ לעיר בכלל, נחזור עם הרכבים בדיוק בדרך בה באנו עד מעגל התנועה שלמרגלות בית המשפט (זו היתה נק' המפגש הראשונה שלנו) נמשיך ישר (מזרחה), וברמזור ניפנה שמאלה (ברח' הארבעה) ונמשיך הישר אל מחוץ לעיר, ולאחר מעגל תנועה גדול אנו בכביש ראשי – 8510, אנו חוצים (בזהירות) את פסי הרכבת, חולפים מתחת למעבר הולכי רגל, מימיננו מכללת הגליל המערבי, ומשמאלנו מושב בוסתן הגליל, נמשיך עוד קצת ושילוט יפנה אותנו ימינה אל "הגנים הבהאים", נחנה בחנייה וניכנס דרך השער המפואר אל האתר המקודש ביותר לבני הדת הבהאית – מקום קברו של בהא אללה – מייסד הדת, לא אכנס כאן לפרטי הדת וסיפוריה, תוכלו לקרוא על כך בדפדפת שתקבלו בכניסה (הכניסה חינם!), וכמובן שחבל על כל מילה שתתאר את יפי הגנים, מראה העיניים טוב מכל תאור, ייאמר רק שזה מקום מדהים וחבל לוותר על הביקור בו.

·       התרשמנו עד מאוד, אנו חוזרים לכביש וממשיכים עוד צפונה, עוברים רמזור בו אנו פונים שמאלה, מטפסים בעליה קלה כאשר מימיננו כבר ניתן לראות את אמת המים של עכו, רמזור, ועוד אחד אחריו, ובו אנו פונים ימינה לכניסה לקבוץ לוחמי הגיטאות, עוד לפני שער הקיבוץ ניפנה ימינה, ונגלוש לרחבת החניה של מוזיאון השואה שבקבוץ, נחנה, והאמה ממש מתחתנו, מכאן ניתן לרדת אל עמודיה, לצלמה מכל הכיוונים, וגם להגיע אל חלקה העליון ולראות את תעלת המים שעל גבי הקשתות.  

·       כאן מסתיים סיורנו בעכו, אך הסביבה הקרובה מזמנת לנו עוד אתרים לרב...

זו הזדמנות נהדרת למי שעוד לא היה כאן לבקר, במוזיאון היפה (והעצוב) על כל מדוריו.

 ובהמשך, אם זמננו עימנו, להמשיך צפונה, לעבור את נהריה, את הקיבוצים "סער" ו"גשר הזיו", מיד בקצה גשר נחל כזיב (הקורן), מימין – אתר ההנצחה לנופלי "ליל הגשרים", וממול – על שפת הים – אנדרטת ההעפלה שהקים יחיאל שמי ז"ל חבר קבוץ כברי, ומכאן – כשלושה ק"מ של כביש הטיילת הנהדר של חוף הגליל המערבי, עד למרגלות צוק ראש הניקרה הלבן.

מכאן אפשר להמשיך ולטפס אל הצוק למעלה, להעיף מבט למעבר הגבול ללבנון, ולרדת ברכבל לאתר הנקרות המדהים שבתחתית הצוק.

וכאן נעצור, אף כי באמתחתנו עוד מקומות רבים ויפים באזור זה של ארצנו, אך דומה שהאימרה "תפסת מרובה – לא תפסת"  תופסת כאן, ולכן ניפרד עמוסי רשמים מיומיים שלושה של בילוי בניפלאות עכו וסביבותיה.