|
הורדוס – מלך משנת 37 ועד 4 לפנ"הס, המלך הראשון על ישראל שאינו
יהודי, ועם זאת גדול הבונים בארץ, מחדש בית המקדש השני, ובין השאר בונה את קיסריה.
"הוא
בחר לו על שפת הים עיר אחת אובדת, ושמה מגדל סטרטון, כי היתה יפת נוף וראויה
להתכבד, ובנה את כולה מחדש אבנים לבנות, וקישט אותה בארמון מלכים נהדר, ובו הראה
לכל את תכונת ליבו הגדולה..." דברי יוסף בן מתיתיהו ב"מלחמות היהודים".
מגדל סטרטון – עיר נמל פיניקית מהמאה ה 3 לפנ"הס. ניכבשת ע"י
אלכסנדר ינאי במאה הראשונה לפנ"הס.
הורדוס – יורשו של ינאי, בונה כאן את קיסריה ומקדישה
לפטרונו – הקיסר אוגוסטוס (גאיוס יוליוס קיסר אוקטיביאנוס) שהיה הקיסר הרומי
הראשון, וקרא את שמה ע"ש הקיסר, וגם הציב את פסלו במרכזה, כיום ב"גן הפסלים" גובהו
2.45 X1.5 מ', עשוי מגרניט צבעונית.
קיסריה ניקראה "קיסריה מריטימה" = "קיסריה שלחוף ימים",
העיר נחנכה בשנת 10 לפנ"הס..
התיאטרון – הקדום ביותר במזרח, כ 4000 מקומות ישיבה, פעל כ
500 שנה.
היפודרום החוף – ניבנה יחד עם בנית העיר, ונימתח לאורך חוף הים
שלה, שרידיו נחשפו בשנים האחרונות, וניתן לראות את מבני המושבים, מסלול המרוצים
ועוד.
ההיפודרום הביזנטי והאובליסק – היפודרום זה הוקם כמה מאות שנים
מאוחר יותר, בעת פריחתה והתרחבותה של העיר הביזנטית, והוא נימצא מזרחית לאזור
החפירות. גובהו של האובליסק 10.5 מ (יתכן שבמקור היה כפול בגבהו)', הוא הובא ממצרים
והוצב במרכז ההיפודרום כניראה בשנת 300 ועמד במקומו כ 300 שנה (עד הכיבוש הערבי ב
640), ואז הופל ונשבר לשניים, לאחרונה תרם מישהו (אלמוני) 150000 $ והאובליסק תוקן
והושב למקומו.
הכיבוש הערבי – 640 לספ', מוריד את קיסריה מיוקרתה ונכסיה,
רק במאה ה 9 מתאושש המסחר הימי, ועמו קיסריה. (הכיבוש הערבי נמשך כ 460
שנה)
הצלבנים – כובשים את העיר ב 1101 (בלדוין ה1), שוחטים את תושביה,
והורסים אותה. ב 1187 מגרש צאלח א' דין את הצלבנים מן הארץ (קרב
קרני חיטין) אך אחרי שנתיים חוזר ריכרד לב הארי וכובש את ערי החוף, ללא ירושלים,
והופך את קיסריה לבירתו, והביצורים של היום – הם שלו ושל לואי התשיעי (1251),
ושיטחם כ 200 דונם, לעומת 2000 של הביזנטים.
1265 – העיר ניכבשת ע"י ביברס הממלוכי, שמחריבה
בחלקה, וב 1291 הורס אותה לחלוטין – אל מלכ אל אשרף -
יורשו.
1878 – לאחר מאות שנות שיממון (כ 600) מביאים העות'מנים פליטים
מוסלמים מבוסניה, ומישבים אותם בעיר החרבה, הם משקמים את הקטע הצלבני, וחיים במקום
עד 1948.
בשנות
החמישים מתחילים לחפור ולגלות את העבר, החפירות הראשונות מתבצעות בחלק הצפוני של
העיר, וחושפות את הביצורים הצלבניים, את הנמל ההרודיאני (שטבע) ואת הצלבני שהוקם על
חורבותיו, את "גבעת הפולחן" שעליה הוקמו מוסדות הדת המרכזיים, כל תקופה והמבנה
המקודש שלה, וכן את התיאטרון שנימצא בקצה הדרומי של העיר.
בשנים
האחרונות נערכו חפירות בין הקטע הצלבני לתיאטרון, ונחשפו שרידי העיר הרומית ביזנטית
על מוסדותיה – מחסנים, בתי מרחץ, היפודרום נהדר, ארמון המלך / המושל,
ועוד.
|
|
לקיסריה ניתן להגיע מכמה כיוונים: הנוסעים בכביש החוף (כביש מס' 2)
יירדו במחלף קיסריה (ליד תח' הכח "אורות רבין") ויסעו בהתאם לשילוט ל"עתיקות
קיסריה" הנימצאות על חוף הים ממש.
הנוסעים בכביש הישן (4) ובאים מדרום, ירדו ב"מחלף הנחל" מיד אחרי אזור
התעשיה של חדרה, ויגיעו למחלף כביש 2 – מתחתיו, ומשם ימשיכו לקיסריה. הבאים מצפון
יכולים לצאת ממנו מחלף אחד קודם, ביציאה לאור עקיבא, לחצות את העיירה כולה ממזרח
למערב, ולהגיע לאתר.
אתר עתיקות קיסריה – לאתר יש שתי כניסות
מרכזיות, אחת בדרום – סמוך לתיאטרון, והשניה בצפון – מוליכה אל הקטע הצלבני, המלצתי
האישית היא להתחיל מצפון לדרום כנ"ל:
מיד לאחר הקופה (ושתי המלצות בנקודה זאת: דאגו לקבל יחד עם הכרטיסים
גם את דפדפת האתר, המכילה מפות והסברים, וכמו כן – קנו כרטיסי כניסה למיצגים
הנהדרים המוצגים כאן, ואם באים בקבוצה – רצוי לקבוע שעה לתצוגה, והצעתי – כשעה וחצי
מרגע הקניה בקופה), חוצים גשרון המתוח על פני החפיר הצלבני, מן הראוי לעצור ולהתרשם
מן העוצמה, הן של החפיר, והן של החומות הנהדרות שמעליו, גם מצפון, וגם
מדרום.
עכשיו אנחנו ניכנסים לשער צלבני מרשים ביותר, הרימו עיניים והתרשמו
מקשתות הגג, ושימו לב לטכנולוגיה: באותם ימים לא השתמשו בבטון ומלט, כך שהמבנים
ניבנו מאבנים מסיביות ומסותתות למשעי, את הגגות נהגו לעשות מחמרים קלים (עץ למשל)
שלא נישתמרו לאורך זמן, אך כשרצו לבנות גג אבן, בנו קשתות על פיגום מעוגל, ובמפגש
האבנים במרכז הקשת נוצר קונוס לתוכו הוכנסה אבן מסותת כקונוס (היא "אבן הראשה"),
וברגע שאבן זו הוכנסה למקומה, חלוקת כוחות הלחץ גורמו לקשת לשמור על עצמה, ואכן
קשתות אלו מחזיקות מעמד מאות רבות של שנים. ביציאה מן השער ניפנה שמאלה ונעלה ברחוב
צלבני שחלקו היה מקורה וקשתות האבן הנהדרות שלו שרדו עד היום, (וכאן ניתן לראות את
צורת המבנה שהוסברה קודם בצורה ברורה ביותר), השביל מוליך אותנו אל רום החומה
ומגדליה – עד הפינה הדרום מזרחית שלה. כאן ניתן להתרשם ממבנה החומות, עוביין, חרכי
הירי שניבנו בהן, ומן המגדלים המסיביים, ליד הפינה ישנו גרם מדרגות היורד אל תחתית
החפיר, ואיפשר לשומרי החומות לבצע גיחות פתע אל האויב שלמטה, או לשגר שליחים בעת
מצור.
אנו פונים מערבה, ובנקודת התצפית המסודרת ניתן להתרשם ממערך החומה
הדרומית, וגם להשקיף (מלמעלה) על קטע העיר הרומית שנחשפה לאחרונה... מכאן ניפנה אל
הגבעה שבמרכז האתר, זוהי גבעה מלאכותית ועליה ניבנו מבני הדת השונים לאורך השנים,
המבנה הראשון – אותו בנה הורדוס, היה מקדש פגני (אנחנו בשנת 10 לפנ"הס), בתקופה
הביזנטית, עת אימצה האימפריה הרומית את הנצרות כדת רישמית, הוקמה כאן קתדרלה ענקית,
שהוסבה למסגד עם הכיבוש המוסלמי (640 לספ'), אח"כ בנו הצלבנים כנסייה משלהם, שאת שרידיה
ניתן לראות עד היום (ואת כל התמורות הללו תראו בהמשך, במיצגים הנהדרים המוצגים
באתר).
מן הגבעה תצפית נהדרת על כל האתר: ממש למרגלותיה – ממערב – שרידי הנמל
ההרודיאני האדיר שרציפו ומחסניו היו כאן, מעבר להם - מבנים ומסגד, שרידי הכפר הבוסני שעמד כאן עד מלחמת השחרור,
במבנים ששרדו ממוקמות גלריות, מסעדות, וכן שניים מן המיצגים
המרהיבים.
מן הגבעה נרד צפונה ומיד מערבה, לימיננו מבנה עם "מוסדות" שונים כמו
קיוסק וכד' ובקצהו – שרותים, שכדאי לנצלם. אנו ממשיכים ישר מערבה עד גדר העץ הנימתחת מעל חוף הנמל, ניתן לראות מכאן את
הנמל כולו, אך ראוי להדגיש: זה אינו הנמל של הורדוס, שהיה גדול בהרבה, כאן אנו
רואים "דוגמית" בלבד ממה שהיה בעבר, ובמיצגים נוכל לראות את
הכל...
נלך דרומה, ומיד אחרי המסגד ניפנה מערבה, כשמשמאלנו מבני הכפר הבוסני,
ובמרכזם המיצג הראשון – סרט הדמייה מדהים על מפעל הבניה האדיר של הנמל, תוך ניצול
מרהיב של כל אמצעי הטכניקה של היום, ולידו – מיצג נוסף – מפגש עם "דמויות מן העבר"
שפועלם נקשר בקיסריה, שוב – מערכת מודרנית ויפה של תצוגת הדמויות ושמיעת סיפורם
האישי.
ביציאה מהמיצג ניפנה שוב שמאלה (מערבה), מול עינינו מתנשאים שרידיה של
מצודה צלבנית לגובה של שתי קומות, בעליונה, בצמוד לחנות המזכרות – המיצג המרכזי,
שוב מגויסת מיטב הטכנולוגיה להצגת והדגמת תולדותיה של העיר
והנמל.
לאחר ביקור זה כדאי להמשיך עוד קצת מערבה, לראות את שובר הגלים של
הנמל הנוכחי, לראות את שרידי מבני הנמל הצלבניים ששילבו בתוכם עמודי שייש נהדרים
שהביא הורדוס מאיטליה ועוד, בעת בניית העיר (ומן הראוי להזכיר – בקיסריה היו מאות
רבות של עמודי שייש, ולאחר חורבנה הם נישדדו ושימשו לבניה מאשקלון בדרום, ועד "חאן
אל עומדן" [הוא חאן העמודים] בעכו!!!) כאן הם משמשים (בצורה אופקית) לחיזוק
החומות.
נמשיך בדרכנו מזרחה, הפעם מדרום למבנים הבוסניים, ולאורך החומה
הדרומית, ובשער נצא דרומה (על גשר המתוח מעל החפיר הדרומי) ונגיע אל שרידי העיר
הרומית, כאן יוכל לבחור כל אחד את מסלולו האישי בהתאם להתענינותו בפרטים
הארכיאולוגיים הפרושים מסביב, נדגיש רק כמה נקודות עיקריות שאין לפספס: במרכז השטח נחשף בית מרחץ ציבורי ענק,
ניתן לראות את מערך התנורים, הולכת הקיטור לחימום החדרים (מתחת לריצפה, ואף במעלה
הקירות), אמבטיות יפות, רצפות פסיפס, מירפסת שיזוף ענקית ועוד, ממערב לבית המרחץ, ולאורך כל החוף –
ההיפודרום של הורדוס, ניתן לראות את מסלול תחרות עגלות המרוץ, ניתן לראות את מערך
המושבים המזרחי (המערבי נהרס עם הזמן), ועוד פרטי קישוט
שונים.
בקצה הדרומי של ההיפודרום מתרוממת גבעה שטוחה עליה עמד ארמון המלך,
הנקרא גם – "ארמון השונית", בשל מיקומו המיוחד, הארמון שימש גם למגורי "המושל
התורן" המתחלף.
הארמון בנוי על שני מפלסים, כשהמערבי – הנמוך יותר, נימצא ממש בתוך
הים, הוא הכיל בריכת שחיה וגן בילוי מסביבה, כשהמפלס העליון הכיל את מבני
המגורים.
עוד כמה צעדים דרומה – ואנחנו בפתחו של התיאטרון הרומי האדיר (ומילה
על תיאטראות רומיים: תיאטרון הוא מבנה חצי עגול שבצידו המעוגל
מתרוממים מושבי הצופים, ומולם – הבמה ומשטח ההופעות. אמפיתיאטרון [או
היפודרום] הינו מבנה אובלי שהמושבים בנויים מסביבו, ומכל עבריו, במרכזו מתנהלים
מרוצי מרכבות, קרבות גלדיאטורים וכד', וכאן – בקיסריה – ניתן לראות את שני סוגי
ה"אולמות" הללו), התיאטרון של קיסריה נחשב לקדום ביותר באזורנו, הוא הכיל כ 4000
מקומות ישיבה, פעל באינטנסיביות כ 500 שנה, ושב לפעילות מלאה גם בימינו, כאשר הוא
מנוצל למופעי ענק של טובי אמני הארץ והעולם!!!
וכאן, למרגלות התיאטרון מסתיים סיורנו (שארך 5 עד 6 שעות) בקיסריה
העתיקה, המכוניות שהשארנו במגרש החניה נימצאות מרחק מאות מטרים ספורים מאיתנו
(מצפון לנו), ולפני שניפרד – בדרך למגרש החניה, ממש מול מרכז האתר, ממזרח, מאחורי
שדרת העצים והמסעדה – ניתן לראות קטע מרחובה הראשי של קיסריה, להתרשם מאבני הריצוף,
מהעמודים, אך יותר מכך – משני פסלים
ענקיים שמוצבים שם (אף כי "ערופי ראש") ומפוסלים מעשה ידי אמן, על כל פרטי הלבוש
וחלקי הגוף, לא כדאי לוותר!!!
ומי שמגיע ביום חול, ועיתותיו בידו,
יכול לבקר בעוד שני מקומות סמוכים: בתחומי קבוץ "שדות
ים" הסמוך - ישנו מוזיאון קטן ויפה המספר את סיפורה של חנה סנש, וממש צמוד אליו - מוזיאון לארכיאולוגיה
ימית, גם הוא קומפקטי ויפה מאוד - מומלץ!
מקום נוסף - בתחומי היישוב קיסריה, סמוך מאוד למגדל המים שניצפה מכל מקום
בסביבה, ישנו מוזיאון לאמנות בשם "מוזיאון ראלי" מיסודו של
האספן הארי רקנטי, תצוגה מרשימה ביותר של אמנות בין לאומית, בתוך מבנה יוצא דופן,
אתם מוזמנים!!!
בהנאה – יגאל מורג.
|